פלוס גולד - אנרגיה והשקעות בע"מ נ' עאבד

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב ותגובת המשיבה לטענות ההתנגדות.

התביעה הוגשה בגין חוב אשר נוצר, לטענת המשיבה, בשל אספקת דלק בשנים 2003-2004. החוב נכון ליום 18/6/04 עמד על 15,144 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית הוגשה תביעה בסכום קצוב על סך 33,185 ₪.

התביעה נתמכת בכרטסת ובחשבוניות של המשיבה, וכן בשיקים חוזרים בסכום כולל של כ - 11,000 ₪.

המבקש טוען, ראשית, כי אזהרת ההוצאה לפועל אשר כביכול נמסרה לידי אחותו, לא נמסרה לידיה למעשה, והחתימה המיוחסת לאחותו על אישור המסירה היא חתימה מזוייפת. טענה זו נתמכת בתצהיר אחותו של המבקש. מעבר לכך טוען המבקש, כי התביעה התיישנה, שכן חלפו למעלה משבע שנים עד להגשת התביעה. עוד טוען המבקש, כי בעבר הגישה המשיבה נגדו תביעה זהה בבית משפט השלום בקריות, ואילו תביעה זו נמחקה ביום 23/1/06, תוך חיוב המשיבה בהוצאות על סך 1,500 ₪. סכום זה טרם שולם, ואילו על פי החלטת בית משפט השלום בקריות, היווה התשלום תנאי לדיון.

בנוסף טוען המבקש, כי עוד בשנת 2004 דרש מהמשיבה להשיב לידיו את השיקים החוזרים אשר נמשכו מחשבון של צד שלישי, אלא שהמשיבה לא החזירה לידיו את השיקים, ובכך גרמה לו נזק, שכן כיום לא ניתן עוד לגבות את השיקים, הן בשל התיישנותם, והן בשל כך שהחברה המושכת אינה קיימת עוד.

המשיבה טוענת, כי התובענה לא התיישנה, שכן מניין תקופת ההתיישנות החל לכל המוקדם ביום 10/2/04, הוא מועד הפירעון של השיק הראשון שמסר המבקש, כאשר ממניין ההתיישנות יש לנכות את התקופה בת שישה חודשים שבמהלכה התנהלו הליכי משפט בבית משפט השלום בקריות בגין אותו חוב. לטענת המשיבה, מאחר וכל ההגנה מבוססת על טענת ההתיישנות, אין למעשה בפי המבקש הגנה.

עוד טוענת המשיבה, כי הטענה שהאזהרה לא הומצאה לידי אחותו של המבקש, אינה נכונה. אחותו של המבקש הגישה תלונה על זיוף חתימתה על אישור המסירה, ובמהלך עימות שנעשה בינה לבין המוסר, אישרה כי הוא הגיע אליה על מנת למסור לידיה את האזהרה, אך היא סירבה לחתום, כך שנעשתה המצאה כדין.

המשיבה אינה מתייחסת כלל בתגובתה לשאלת התשלום של ההוצאות בהן חוייבה על פי החלטת בית משפט השלום בקריות מיום 23/1/06. אמנם, אין ספק, כי מחיקת התביעה אינה מונעת הגשת תביעה חדשה, אך החיוב בהוצאות בעינו עומד, והוא אף מהווה תנאי לקיום דיון ענייני בתביעת המשיבה. מאחר והמשיבה אינה טוענת כי שילמה את ההוצאות, אני מניחה כי אלו אכן לא שולמו, כטענת המבקש.

שאלת ההמצאה של האזהרה אינה נקייה מספקות, וטענת המשיבה כאילו "רק" זוייפה החתימה, אך למעשה בוצעה מסירה כדין, אינה יכולה לעמוד, מה גם שאין כל תימוכין לכך שאחותו של המבקש אכן הודתה בקבלת האזהרה כדין.

עוד מעבר לכך, טענת ההתיישנות טעונה בירור, שכן על בית המשפט לקבוע מה הוא מועד תחילת מניין ההתיישנות, ואלו תקופות יש לנכות ממניין הימים. יתר על כן, המבקש מעלה טענה נוספת בדבר אי החזרת השיקים של צד ג' לידיו, למרות דרישתו משנת 2004, והודעתו כי ידאג ליתן שיקים אחרים במקומם, כאשר לטענת המבקש, התנהגות המשיבה הסבה לו נזק. אף טענה זו טעונה בירור.

בנוסף, אף כי לא נטען ע"י המבקש, לאור פער בין סכום החוב, לשיטת המשיבה, נכון ליום 18/6/04 (15,144 ₪), לבין סכום התביעה (33,185 ₪), ראיתי לנכון לבדוק את הפרשי ההצמדה והריבית שהוספו לחוב, ומצאתי כי המשיבה הוסיפה לחוב ריבית פיגורים, אף על פי שאין מדובר בחוב פסוק. על מנת לסבר את האוזן אציין, כי תוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד הנקוב בכתב התביעה ועד היום מביא לסכום של 22,679 ₪ בלבד.

לאור כל האמור לעיל, אני רואה לנכון להורות על קבלת ההתנגדות על מנת שטענות הצדדים יתבררו לגופן.

על המשיבה לשלם את ההוצאות בהן חוייבה בשנת 2006, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, כתנאי לכך שייקבע דיון ראשון בתיק זה.

המזכירות לא תקבע מועד לדיון בטרם תודיע המשיבה על תשלום ההוצאות, כאמור.

הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.